החלטה בתיק ת"א 2297-08
|
ת"א בית המשפט המחוזי ירושלים |
2297-08
11.10.2012 |
|
בפני : נאוה בן אור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. אבו חוסיין עלאא 2. אבו חוסיין נאדייה 3. אבו חוסיין עבד אלסאלם |
: קופת חולים של ההסתדרות הכללית |
| החלטה | |
התובעים מבקשים כי אתיר להם את תיקון כתב התביעה, בשלושה היבטים. האחד, כי אתיר להם "לעדכן ולפרט" את ראשי הנזק להם זכאים תובעים 2-3 במסגרת עילת תביעתם, על יסוד פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 1326/06 המר נ' פרופ' עמית ואח'. האחר, כי אורה על מחיקת מדינת ישראל מכתב התביעה, כמו גם על מחיקת סעיפים שונים מכתב התביעה, המפרטים את טענותיהם העובדתיות של התובעים כלפי מדינת ישראל, וזאת לנוכח הסכם הפשרה אליו הגיעו עם המדינה. וההיבט האחרון, כי אורה על מחיקת הטענה העובדתית לפיה תובעים 2-3 הינם קרובי משפחה, כפי שנכתב בטעות בכתב התביעה.
בכל הנוגע לבקשה המתבססת על הלכת המר - דינה להידחות. תביעת התובעים 2-3 התיישנה זה מכבר, שכן בנם, תובע 1, נולד בשנת 1995, ואילו התביעה הוגשה רק בשנת 2008. בהקשר זה יודגש כי הנתבעת טענה להתיישנות תביעת ההורים בהזדמנות הראשונה, במסגרת כתב ההגנה שהגישה. פסק הדין בפרשת המר לא התיימר, בכל הכבוד, "להחיות" תביעות שהתיישנו. ההיפך הוא הנכון. ראיה לדבר, שנקבעה בו הוראת מעבר לפיה ביטול עילת התביעה של היילוד לא יחול על תיקים תלויים ועומדים בהם לא הוגשה תביעת הורים. החלטתה של כב' השופטת י' וילנר בת.א. (חיפה) 207/07 (מיום 1.7.12), בה מבקשים התובעים להיתלות, עומדת בעוכריהם, שכן נקבע בה בדיוק האמור לעיל: באותם מקרים בהם הוגשה תביעת יילוד ביחד עם תביעת הורים, אולם תביעת ההורים התיישנה, ייראה הדבר כאילו הוגשה אך תביעת היילוד, ותחול עליה הוראת המעבר שנקבעה בפרשת המר, היינו, תביעתו של היילוד תוכרע על פי הדין הישן, קרי, על פי פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 518/82 זייצוב נ' כץ.
אשר לבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של מחיקת מדינת ישראל (משרד הבריאות) כנתבעת, איני רואה מניעה מלהתיר לתובעים מלעשות כן, לנוכח הסכם הפשרה אליו הגיעו עם המדינה. מחיקת המדינה לא תפגע בנתבעת האחרת, שממילא שלחה למדינה הודעת צד ג'. עם זאת, איני רואה מקום להיעתר לבקשה לתיקון סעיפיו העובדתיים של כתב התביעה, בהם מפורטות העובדות המקימות, לשיטת התובעים, את רשלנותה של מדינת ישראל. מעבר לכך שהסכם הפשרה אין בו, כשלעצמו, כדי לשנות את התשתית העובדתית שפרשו התובעים מלכתחילה, איני רואה מה התוחלת בתיקון זה (ראו תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).
הבקשה האחרונה עניינה בתיקון הטעות לפיה נאמר בכתב התביעה כי תובעים 2-3 הינם קרובי משפחה. אכן, היה על התובעים להגיש תצהיר לתמיכה בבקשה זו, אולם גם בהעדר תצהיר, לנוכח העובדה שהן בחוות הדעת מטעמם והן בחוות הדעת מטעם הנתבעת נקודת המוצא היא כי אין קרבה משפחתית בין ההורים, לא למדתי מה נזק ייגרם לנתבעת אם יתוקן כתב התביעה כמבוקש בעניין זה. לפיכך אני מתירה את התיקון.
בכל הנוגע להוצאות בהן חייבתי את התובעים בהחלטתי מיום 12.7.12, החלטה שהושעתה על ידי בהחלטה נוספת מיום 16.7.12, הרי שסוגיה זו תוכרע בסופו של ההליך. כך גם סוגית ההוצאות בבקשה זו תובא בחשבון בסופו של ההליך.
המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ג, 11 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|